תמיכה וטפסים

>>> לדילוג לאזור הטפסים להורדה – לחצו כאן

>>> לדף תנאי השירות – לחצו כאן


להלן שאלות ותשובות נפוצות לעזרתכם.

במידה ושאלתכם לא נענתה, ניתן למלא את הטופס בתחתית הדף, או העזרו בעמוד ״צרו קשר״.

מה התכונות העיקריות והיתרונות בשימוש בADVANSCREEN?

התכונות והיתרונות של מערכת:

  • מבחר מסלולי שימוש אטרקטיביים
  • ממשק משתמש מודרני ואינטואיטיבי
  • תמיכה בהיררכיית משתמשים פנים ארגונית
  • אפשרות להוספת הערות לתוצאות הסריקה
  • רשימות מבוקשים המתעדכנות תמידית
  • API – אפשרות להתממשקות רציפה עם המנוע של Advanscreen
  • תשתית לארגונים גדולים
  • סריקה מרוכזת של רשימות גדולות
  • סריקה לאחור – כיסוי עתידי לשינויים ברשימות
  • כלי מעקב ובקרה לקצין הציות
מה ההבדל בין המסלולים השונים?
מסלול ״SOHO״ – (Small Office Home Office) מיועד לבתי עסק ועוסקים המעוניינים לבצע סריקות באמצעות ממשק המערכת בדסקטופ, טאבלט או סלולר.
מה לגבי API? האם ניתן להתממשק ישירות ובאופן רציף למנוע של ADVANSCREEN?
בהחלט, ADVANSCREEN מציעה חבילות אטרקטיביות לגופים פיננסיים וכד׳ אשר זקוקים לחיבור 24/7 למערכת. לקבלת הצעה אטרקטיבית עבור הארגון שלכם, נא השאירו את פרטיכם בטופס בתחתית הדף, או חייגו אלינו ל 03-7167161
מיהו קהל היעד של ADVANSCREEN?

אדוונסקרין הוא מנוע סריקה אינטרנטי אשר מיועד בראש ובראשונה להוות פתרון מיכוני מרוכז שמאפשר לגופים אשר מחויבים לפי חוק בסריקת שמות לקוחותיהם כנגד רשימות שחורות לקיים – ולתעד את – קיום חובותיהם בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.

מוסדות פיננסיים, חברי בורסה, נותני שירות בנכס פיננסי, נותני שירותי אשראי, עו"ד ורו"ח בפועלם כנותני שירות עסקי, יהלומנים, חברות וסוכני ביטוח, תאגידים בנקאיים ועוד מחויבים לפי צווי איסור הלבנת הון לסרוק את שמות לקוחותיהם כנגד הרשימה ולתעד את ביצוע הבדיקה לצורך קיום חובותיהם בתחום "הכר את הלקוח" בין היתר לצורך מניעת הלבנת הון, מימון טרור ו/או שוחד ושחיתות.

מהן בדיקות הKYC (הכר את הלקוח) ונאותות (Due diligence), וכיצד אדוונסקרין מסייעת לבצע אותן?
ההבנה הבין לאומית שלכסף "יש ריח" גרמה להתחזקות של תהליכי סינון לקוחות וסיווג לקוחות לפי רמת סיכון. סיווג רמת הסיכון נגזרת מהליך אשר ידוע כבדיקת נאותות, Due diligence או KYC "הכר את הלקוח". מדובר בסדרת שאלות ובדיקות אשר תשובות להן אמורות לספק לגוף העסקי כלים להעריך את מידת הסיכון הכרוכה בעסקה בהתאם לאופיו הייחודי של הלקוח. סריקת שם הלקוח כנגד רשימות סנקציות בינ"ל הנה חלק מרכזי בתהליך שכן היכללותו באחת מרשימות הסנקציות יכולה להפוך את עצם ההתקשרות לבלתי חוקית. יש לציין כי כולנו בשלב כזה או אחר משמשים כמושא לבדיקות נאותות מסוג זה למשל בעת פתיחת חשבון בנק, ביצוע פעולות פיננסיות או התקשרות עם גופים בינ"ל.
מה שם המשתמש שלי?
שם המשתמש הוא כתובת האימייל איתה נרשמת למערכת. לכתובת זו נשלחה גם הסיסמא שלך.
סיסמה - שחזור, שינוי וכיו״ב

בעת הרישום לשירות ססמתך נשלחה לכתובת הדואר איתה נרשמת, שהיא גם שם המשתמש שלך.

במידה וברצונך לשחזר, או לשנות את הסיסמה לטעמך, פנה אלינו דרך תיבת דואר זו, ונבצע מולך תהליך וידוא.

מהן רשימות סנקציות והאם הבדיקה מולן היא חובה הנגזרת מכוח החוק?

רשימות סנקציות בעולם:

בעולם קיימות רשימות סנקציות רבות כאשר כל מדינה או איחוד מדינות מאמצת את הרשימה המחייבת מבחינתה. המשמעות של היכללותו של אדם או ארגון בשמות אשר מופיעים ברשימה היא שהרשות שברשימתה הוא מופיע מזהירה ולעתים אוסרת לחלוטין על התקשרות כלשהיא עם האדם או הארגון ששמו הוזן לרשימה. הגופים המחויבים בסריקת שמות לקוחותיהם הם על פי רוב מוסדות פיננסיים מקומיים ובינ"ל או בעלי מקצועות חופשיים אשר מעניקים שירותים פיננסיים ללקוחות, מטעמים של איסור מימון טרור ואיסור הלבנת הון. גופים בינלאומיים סורקים באופן מסורתי את לקוחותיהם כנגד רשימת OFAC, ה-UN  ורשימת HK (הונג קונג).

רשימות סנקציות במדינת ישראל:

מכוח החקיקה למניעת הלבנת הון ומימון טרור, גופים אשר מעניקים שירותים עסקיים או פיננסיים מחויבים לסרוק את שמות לקוחותיהם כנגד רשימות מוכרזי הטרור של משרד הביטחון, זאת על מנת לוודא כי עסקה מול אחד הגורמים המוכרזים לא תצא אל הפועל.

מהי רשימת מוכרזי הטרור של משרד הביטחון?

מדובר ברשימת הכרזות של משרד הביטחון על התאחדויות בלתי מותרות וארגוני טרור וכן רשימת ההכרזות על פעילי טרור. קרא עוד

(לפתוח בלחיצה על 'קרא עוד')

במסגרת הלוחמה שמנהלת מדינת ישראל נגד הטרור ודרכי מימון מקורותיו הכספיים, הוענקו לממשלה הסמכויות להכריז על ארגונים וגופים שונים כעל "ארגוני טרור", ולשר הביטחון ניתנה הסמכות להכריז על ארגונים וגופים שונים כעל "התאחדות בלי מותרת". לשר הביטחון הוענקה גם הסמכות להחרים רכוש.

הכרזה על ארגון טרור: על פי הפקודה למניעת טרור, אשר נחקקה ב-1948 לאחר קום המדינה על-ידי הממשלה הזמנית, ארגון טרור הינו קבוצת אנשים הנוקטת מעשי אלימות שעלולים לגרום למותו של אדם או לפגיעה בו, לצורך מימוש פעילותה והגשמת מטרותיה.

חבר בארגון טרור הוא אדם הנמנה עם חברי הארגון, וכן כל מי שלוקח חלק בפעולות הארגון, מפרסם דברי תעמולה לטובת ארגון הטרור או אוסף כספים וחפצים לצורך מימוש מטרותיו.

הפקודה למניעת טרור קובעת כי אדם שיעמוד לדין בגין פעילותו בארגון טרור ויורשע, יהיה צפוי לעונש מאסר של עד 20 שנה. כמו כן קובעת הפקודה, כי מי שיעמוד לדין בגין חברות בארגון טרור ויורשע, יהיה צפוי לעונש מאסר של 7-5 שנים, ומי שיורשע בגין תמיכה בארגון טרור יהיה צפוי לעונש מאסר של עד שלוש שנים, או לקנס כספי, או לשני העונשים יחד.

בנוסף קובעת הפקודה למניעת טרור כי בהוראת בית המשפט, כל רכוש של ארגון טרור יוחרם לטובת המדינה, וכל רכוש הצפוי להחרמה יעוקל לפי החלטה בכתב של מפכ"ל משטרת ישראל. המפכ"ל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לצורכי ארגון טרור או חבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן.

"אם תכריז הממשלה, בהודעה ברשומות, שחבר-אנשים מסוים הינו ארגון טרוריסטי, תשמש ההודעה הוכחה בכל דיון משפטי, כי אותו חבר-אנשים הוא ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך", קובעת הפקודה למניעת טרור. החלטה זו ופרסומה ברשומות די בהן לנקיטת הסנקציות מבלי להוכיח כי הארגון/התאחדות הינו ארגון טרור.

מכח סמכות זו הוכרזו מחד, חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי ואחרים כארגוני טרור. מאידך, מכח סמכות זו הוכרזה גם תנועת כך כארגון טרור. ​

הכרזה על התאחדות בלתי מותרת

על-פי תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, אשר נחקקו על-ידי שלטון המנדט ואומצו על-ידי הממשלה הזמנית בשינויים המחייבים, התאחדות בלתי מותרת הינה ״…כל חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, ויהיה לו כל שם שהוא (אם יש לו שם) מזמן לזמן, אשר – ממליץ, מסית, או מעודד בחוקתו או בתעמולתו אחת מן הפעולות הבלתי מותרות הבאות, היינו –

(I) מיגור חוקתה של ישראל או ממשלת ישראל בכוח-הזרוע או באלימות;

(II) גרימת שואה או בוז, או הסתה לאיבה, כלפי ממשלת ישראל או שר משריה בתפקידו הרשמי;

(III) השמדת רכושה של ממשלת ישראל, או פגיעה בו;

(IV) מעשי טרור המכוונים כנגד ממשלת ישראל או כנגד עובדיה, או שעשה איזה מעשים כאלה הנזכרים בפסקת-משנה (III) ,(II) או (IV) של הפסקה הזאת, או התיימר שהיה אחראי להם, או מעורב בהם״.

בנוסף קובעות תקנות ההגנה כי התאחדות בלתי מותרת היא כל קבוצת אנשים, בין אם היא מאוגדת ובין אם לא ויהיה לו כל שם שהוא (אם יש לו שם) מזמן לזמן, אשר "…הכריז עליו שר הביטחון שהוא התאחדות בלתי-מותרת, כולל, כל סניף, מרכז, ועד, קבוצה, סיעה או מוסד של כל חבר כזה".

לאחר הכרזת שר הביטחון על קבוצת בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת, רכושה יעוקל. שוטר או אדם שהורשו לכך, רשאים להיכנס לכל מקום בו מצוי רכוש או תיעוד על כך ולתפוס בהם חזקה ולעכבם בידם עד קבלת הוראה משר הביטחון.

צווי החרמה

על-פי תקנה 120 לתקנות ההגנה, שר הביטחון רשאי להורות בצו כי "… יוחרמו לזכות ממשלת ישראל כלל רכושו, או מקצתו, של כל אדם שבו נוכח שר הביטחון לדעת כי עבר, או ניסה לעבור, או חיזק את ידי העוברים, או היה שותף לאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת-אימה או עבירה שעליה נדונים בבית משפט צבאי".

עוד קובעת התקנה, כי לאחר שעיין בחומר מודיעיני והשתכנע בדבר עבירה על תקנות אלה על ידי יחידים וארגונים, רשאי שר הביטחון לחתום על צו החרמה נגדם. צו ההחרמה שנחתם על-ידי שר הביטחון קובע כי ההשגה על הצו תהא בפניו וכן את תקופת ההשגה. שר הביטחון ממנה נציג השומע ההשגה, ממליץ לשר הביטחון כיצד לנהוג, ושר הביטחון מחליט בהשגה לאחר שעיין בהשגה ובהמלצת מי שמונה על ידו לשמוע ההשגה.

האם קיימות רשימות סנקציות נוספות שמולן חובה לבצע סריקה בהתאם לחוק בארץ?

הסריקות המחויבות מכוח חוק בארץ הן מול רשימות מוכרזי הטרור של משהב"ט (ארגונים ופעילים) מכוח חוק המאבק בטרור וצווי איסור הלבנת הון. בנוסף קיימות הרשימות של מטה הסנקציות במשרד האוצר אשר מחייבות את כל אזרחי המדינה ולא רק גופים מפוקחים לעניין איסור הלבנת הון. בנוסף לרשימות בארץ, גופים חברות ומוסדות בין לאומיים סורקים כדרך קבע את שמות הלקוחות/הספקים כנגד מספר רשימות גלובליות נוספות במקביל כגון EU ,OFAC, UN, על מנת לוודא כי שם הלקוח/ספק/עובד לא פורסם באיזו מהרשימות ובכך להמנע מסיכונים תפעוליים ורגולטוריים במהלך חיי העסק.

אדוונסקרין מאפשרת למנוייה בארץ ובעולם את האפשרות לסרוק את שמות לקוחותיהם גם מול רשימות סנקציות בינ"ל מובילות על מנת ליישר קו עם הסטנדרטים הבינ"ל בנושא ועל מנת למנוע מצב ששמו של הלקוח (זר או ישראלי) יופיע ברשימות "שחורות" של מדינה אחרת.

ומה אם גיליתי שם של לקוח שלי ברשימה?
אם נמצאה התאמה בין שם הלקוח לאחד הגופים המוכרזים המופעים ברשימות, חל איסור לבצע עבורו כל פעולה לפי סעיפים 32 ו-34(ג) לחוק המאבק בטרור ובנוסף יש למסור דיווח מידי לרשות לאיסור הלבנת הון ולמשטרת ישראל בהתאם לסעיפים 33 ו- 34(א) לחוק. אם מדובר בלקוח חדש שעמו נבחנת ההתקשרות, אין להתקשר עמו בכל הסכם ויש להעביר ע"כ דיווח כאמור לעיל, גם אם הפעולה לא בוצעה או הושלמה לבסוף. אם מדובר באנשים עם שמות דומים אך זהות נפרדת (כלומר במצב שהלקוח הוא אינו מוכרז הטרור שמופיע בתוצאה למרות שקיימת התאמה חלקית או מלאה בשמות) ניתן לתעד את הבדיקה שנעשתה ע"י הגורם האחראי על מנת לשלול את התאמת שם הלקוח לשם ברשימה בדומה לנהוג אצל הבנקים.
רגע, מה אם שמי מופיע ברשימה?
אדוונסקרין איננה מוסיפה שמות לרשימות ומביאה את תוכן המידע המוצג באתרי הרשויות כפי שהוא. אם מצאת כי שמך מופיע ברשימה כלשהיא  והנך סבור כי נעשה כלפיך עוול עליך לפנות ישירות לגורם המפרסם ולבקש להסירך מהרשימה. אדווסקרין לא תישא באחריות כלפי צדדים שלישיים רק בשל כך שהביאה את המידע המפורסם ע"י אותה הרשות כמות שהוא.
מה היא מדיניות הפרטיות שלנו?
כל הנתונים והמידע במנוע אדוונסקרין נגזרים ממקורות פומביים ומרשימות שונות אשר זמינות לציבור הרחב. אדוונסקרין איננה עורכת את הרשימות, איננה מחברת אותן אלא מציגה אותן בצורה מרוכזת ונוחה לחיפוש צפייה ותיעוד על ידי המשתמשים. בכל מצב שבו גילה מנוי החברה את שמו או שם המוכר לו ברשימות ברור ללקוח כי אין לאדוונסקרין כל יכולת או שליטה על פרסומים כאמור וכי עליו לגשת עם פנייתו ישירות לגוף המפרסם. אדוונסקרין איננה שומרת או מעבירה את פרטי המשתמשים לרבות פרטי מושאי הבדיקה ופועלת בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות. אנו איננו אוספים ו/או מעבדים מידע שנתקבל לגבי כל אדם ו/או חברה ולא מעבירים את המידע לצדדים שלישיים כלשהם לרבות למטרות פרסום ו/או רווח. המידע המצוי במאגר אדוונסקרין מאובטח בתנאי אבטחת המידע המתקדמים ביותר.

טפסים ומידע להורדה

לנוחותכם ריכזנו את המידע והמסמכים הנפוצים לצורך ביצוע בדיקות "הכר את הלקוח" (KYC) ודיווחים לפי צווי איסור הלבנת הון השונים.
להורדה, הקליקו על המסמך הרלוונטי:

כללי:

נותני שירות עסקי:

נותני שירותי אשראי ונכסים פיננסיים:

מודגש כי אין בהבאת המסמכים משום ייעוץ משפטי או ייעוץ מכל סוג שהוא וכי הנוסח המחייב של המסמכים ודברי החקיקה המובאים להלן הנו הנוסח כפי שפורסם ברשומות המדינה ו/או באתר הרשות או הגוף שפירסם את הצווים ו/או אחראי לאכיפתם. אדוונסקרין ממליצה לכל לקוחותיה להיוועץ בנותני שירותים מקצועיים לצורך אבחון החובות הרגולטוריים החלים עליהם.

הצטרפו אלינו עוד היום

לשיחה עם נציג Advanscreen השאר את מספר הטלפון שלך כאן: